זה המקום בו תוכלו למצוא הדרכות וידאו ומאמרים
בנושאים הקשורים לעולם העיסוי ולהצלחה כמטפלים בתחום
"זה בידיים שלכם, אז בואו ללמוד לעסות את זה"

בוגרים מספרים

 

 

כשהייתי בן שבע ואחותי היתה רק בת חמש, שיחקנו על מיטת הקומותיים. היייתי מבוגר ממנה בשנתיים באותו הזמן -- אני מתכוון, אני מבוגר ממנה בשנתיים עכשיו -- אבל באותו הזמן זה אמר שהיא חייבת לעשות כל מה שאני רציתי שהיא תעשה, ורציתי לשחק במלחמה. אז היינו על המיטה העליונה. ובצד אחד של מיטת הקומותיים, שמתי את כל בובות החיילים שלי והנשק. ובצד השני היו כל הפונים הקטנים של אחותי מוכנים למתקפת רוכבים.

00:38

יש דיווחים שונים למה שקרה באותו אחר צהריים, אבל מאחר ואחותי לא כאן איתנו היום, תנו לי לספר לכם את הסיפור האמיתי -- (צחוק) -- שהוא שאחותי היא קצת שלומיאלית. איכשהו, בלי שום עזרה או דחיפה מאחיה הגדול בכלל, פתאום איימי נעלמה מהמיטה העליונה ונחתה במין התרסקות על הרצפה. עכשיו אני הצצתי מעבר לצד המיטה בחרדה לראות מה קרה לאחותי הקטנה וראיתי שהיא נחתה בכאב על ידיה וברכיה על ארבע על הרצפה.

01:05

הייתי חרד מפני שהורי הטילו עליי את האחריות לדאוג שאחותי ואני נשחק בבטחה ובשקט ככל האפשר. ובהתחשב בעובדה שבטעות שברתי את ידה של איימי רק שבוע לפני כן... (צחוק) ... כשדחפתי אותה בגבורה מטווח כדור הצלף הדימיוני, (צחוק) שעדיין לא הודו לי על זה, ניסיתי ככל יכולתי -- היא אפילו לא ראתה את זה מגיע -- ניסיתי ככל יכולתי להתנהג הכי טוב שיכולתי.

01:36

וראיתי את פניה של אחותי, את הצווחה הזו של כאב וסבל והפתעה מאיימת לבקוע מפיה ומאיימת להעיר את הורי משנת החורף הארוכה אליה נכנסו. אז עשיתי את הדבר היחידי שהמוח הקודח בן השבע שלי יכול לחשוב עליו כדי למנוע את הטרגדיה הזו. ואם יש לכם ילדים, ראיתם את זה מאות פעמים קודם. אמרתי, "איימי, איימי, חכי. אל תבכי. אל תבכי. ראית איך נחתת? אף אדם לא יכול לנחות על ארבע רגליים ככה. איימי, אני חושב שזה אומר שאת חד קרן."

02:02

(צחוק)

02:05

עכשיו זה היה לרמות, מפני שלא היה דבר שאחותי רצתה יותר בעולם מאשר לא להיות איימי בת החמש הכואבת, אלא איימי חד הקרן המיוחדת.כמובן, זו היתה אופציה שלא היתה פתוחה למוח שלה בשום נקודה בעבר. ויכולתם לראות את הקונפליקט מולו ניצבה אחותי המסכנה שעברה מניפולציה, כשהמוח הקטן שלה ניסה להקצות משאבים להרגשת הכאב והסבל וההפתעה שהיא כרגע חוותה, או לחשוב על הזהות החדשה שלה כחד קרן. והשני ניצח. במקום לבכות, במקום להפסיק את המשחק שלנו, במקום להעיר את הורי, עם כל ההשלכות השליליות שהיו מובטחות לי,במקום זה חיוך התפשט עם פניה והיא עלתה מיד למיטה העליונה עם כל החן של חד קרן תינוק... (צחוק) ... עם רגל אחת שבורה.

02:43

מה שגילינו בגיל הצעיר הזה של חמש ושבע -- לא היה לנו מושג בגיל הזה -- היה משהו שנמצא בחזית המהפכה המדעית וקרה שני עשורים מאוחר יותר בדרך בה אנחנו מביטים במוח האנושי. מה שנתקלנו בו זה דבר שנקרא פסיכולוגיה חיובית, וזו הסיבה שאני פה היום והסיבה שאני מתעורר כל בוקר.

03:02

כשהתחלתי לדבר על המחקר הזה מחוץ לאקדמיה, עם חברות ובתי ספר, הדבר הראשון שהם אמרו שהם לעולם לא עשו זה להתחיל לדבר עם גרף. הדבר הראשון שאני רוצה לעשות הוא להתחיל את ההרצאה שלי עם גרף. הגרף הזה נראה משעמם, אבל הגרף הזה הוא הסיבה שאני מתרגש ומתעורר כל בוקר. והגרף הזה אפילו לא אומר כלום; זה מידע מזוייף. מה שמצאנו זה --

03:20

(צחוק)

03:24

אם הייתי מקבל את המידע הזה מללמוד אתכם פה בחדר, הייתי מאושר, מפני שיש כאן מגמה ברורה, וזה אומר שאני יכול לפרסם, שזה כל מה שמשנה באמת. העובדה שיש פה נקודה אדומה מוזרה מעל העקומה, יש מישהו מוזר פה בחדר -- אני יודע מי אתה, ראיתי אותך קודם -- זה לא בעיה. זו לא בעיה, כמו שרובכם יודעים, מפני שאני יכול למחוק את הנקודה הזו. אני יכול למחוק את הנקודה הזאת מפני שזו בברור שגיאת מדידה.ואנחנו יודעים שזו שגיאת מדידה מפני שהיא מקלקלת את הנתונים.

03:53

אז אחד הדברים הראשונים שאנחנו מלמדים אנשים בקורסים לכלכלה וסטטיסטיקה ועסקים ופסיכולוגיה זה איך, בדרך סטטיסטית נכונה, אנחנו נפתרים מהמוזרים. איך אנחנו נפתרים מהקצוות כך שנוכל למצוא את הקו שהכי מתאים? שזה פנטסטי אם אני מנסה למצוא כמה אדוויל האדם הממוצע צריך לקחת -- שניים. אבל אם אני מתעניין בפוטנציאל, אם אני מתעניין בפוטנציאל שלכם, או באושר או ביעילות או אנרגיה או יצירתיות,מה שאנחנו עושים הוא ליצור את כת הממוצעים עם המדע.

04:18

אם הייתי שואל שאלה כמו "כמה מהר ילד יכול ללמוד לקרוא בכיתה?" מדענים משנים את התשובה ל "כמה מהר ילד ממוצע לומד לקרוא בכיתה ההיא?" ואז אנחנו מתאימים את הכיתה ישר לממוצע. עכשיו אם אתם יורדים מתחת לממוצע בעקומה, הפסיכולוגים מתרגשים, מפני שזה אומר שאתה מדוכא או שיש לך הפרעה, או בתקוה שניהם. אנחנו מקוים לשניהם מפני שהמודל העיסקי שלנו הוא, אם אתה בא לפגישת טיפול עם בעיה אחת, אנחנו רוצים לוודא שאתה עוזב בידיעה שיש לך 10, כך שתמשיך לחזור שוב ושוב. נחזור לילדות שלך במקרה הצורך, אבל לבסוף מה שאנחנו רוצים לעשות הוא להפוך אותך לנורמלי שוב. אבל נורמלי זה בסך הכל ממוצע.

04:51

ומה שאני מציע ומה שפסיכולוגיה חיובית מציעה זה שאם נלמד רק את מה שממוצע, נישאר רק ממוצעים. אז במקום למחוק את הקיצונים החיוביים, מה שאני עושה בכוונה הוא להגיע לאוכלוסיה כמו זו ואומר, למה? למה כה רבים מכם כל כך גבוהים מעל העקומה במונחים של יכולת שכלית, יכולת אתלטית, יכולת מוזיקלית, יצירתיות, רמות אנרגיה, הגמישות שלכם מול אתגר, חוש ההומור שלכם? מה שלא יהיה, במקום לבטל אתכם, מה שאני רוצה לעשות זה ללמוד אתכם. מפני שאולי נוכל ללקט ידע -- לא רק איך להזיז אנשים למעלה אל הממוצע, אלא איך אנחנו יכולים להעלות את כל הממוצע בחברות שלנו ובבתי הספר שלנו מסביב לעולם.

05:23

הסיבה שהגרף הזה חשוב לי היא, כשאני מביט בחדשות, זה נראה כאילו רוב המידע הוא לא חיובי, למעשה הוא שלילי. רובו על רצח, שחיתות, מחלות, אסונות טבע. ומהר מאוד, המוח שלי מתחיל לחשוב שזה היחס המדוייק של שלילי לחיובי בעולם. מה שזה עושה זה ליצור משהו שנקרא סינדרום בתי הספר לרפואה -- בו, אם אתם מכירים אנשים שהיו בבתי ספר לרפואה, במהלך השנה הראשונה להכשרה הרפואית, כשאתם קוראים את כל הסימפטומים והמחלות שיכולות לקרות, פתאום אתם מבינים שיש לכם את כולן.

05:48

יש לי גיס בשם בובו - שזה סיפור אחר לחלוטין. בובו התחתן עם איימי חדת הקרן. בובו התקשר אלי בטלפון מבית הספר לרפואה של ייל, ובובו אמר, "שון, יש לי צרעת." (צחוק) שאפילו בייל, זה מאוד נדיר. אבל לא היה לי מושג איך לנחם את בובו המסכן מפני שהוא בדיוק עבר שבוע שלם של מנופוז (הפסקת המחזור).

06:11

(צחוק)

06:13

אז מה שאנחנו מוצאים זה שזה לא בהכרח המציאות שמעצבת אותנו, אלה העדשה שמעצבת את העולם דרכה המוח שלכם רואה את העולם. ואם נוכל לשנות את העדשה הזו, לא רק שנוכל לשנות את האושר שלכם, נוכל לשנות כל תוצאה חינוכית ועסקית באותו הזמן.

06:25

כשניסיתי להתקבל להרווארד, ניגשתי כאתגר. לא ציפיתי להתקבל, ולמשפחה שלי לא היה כסף ללימודים. כשקיבלתי מלגה צבאית שבועיים מאוחר יותר, הם הרשו לי ללכת. פתאום, משהו שאפילו לא היה אפשרי הפך למציאות. כשהלכתי לשם, הנחתי שגם כל האחרים יראו את זה כזכות, שהם יהיו נלהבים להיות שם. אפילו אם אתם בכיתה מלאה סטודנטים שחכמים מכם, תהיו שמחים רק להיות בכיתה ההיא, שזה מה שאני הרגשתי. אבל מה שגיליתי שם היה, שבעוד שחלק מהאנשים הרגישו כך, כשסיימתי לאחר ארבע שנים ואז ביליתי את שמונה השנים הבאות במגורים במעונות עם הסטודנטים -- הרווארד ביקשו ממני; לא הייתי הבחור ההוא. (צחוק) הייתי יועץ סטודנטים בהרווארד במשך ארבע השנים הקשות. ומה שגיליתי במחקר שלי ובהוראה שלי זה שהסטודנטים האלה, לא משנה כמה שמחים הם היו עם ההצלחה המקורית שלהם של להתקבל לבית הספר,שבועיים מאוחר יותר מוחותיהם היו מרוכזים, לא על הזכות של להיות פה, לא על הפילוסופיה או הפיסיקה. המוחות שלהם היו מרוכזים בתחרות, העומס, האתגרים, המתח, התלונות.

07:18

כשנכנסתי לשם לראשונה, נכנסתי לאולם האוכל של תלמידי השנה הראשונה, שם חברי מוויקו טקסס, שם גדלתי -- אני יודע שחלקכם שמעתם על המקום הזה. כשהם היו מגיעים לבקר אותי, הם היו מסתכלים מסביב, ואומרים, "אולם האוכל לתלמידי שנה ראשונה הזה נראה כמו משהומהוגוורטס מהסרט הארי פוטר, שזה נכון. זה הוגורטס מהסרט הארי פוטר וזה הארוורד. וכשהם ראו את זה, הם אמרו, "שון, למה אתה מבזבז את הזמן בלימוד האושר בהרווארד? ברצינות, מה יכול להיות לסטודנט בהרווארד להיות עצוב בגללו?"

07:41

עמוק בתוך השאלה נמצא המפתח להבנה של מדע האושר. מפני שמה שהשאלה מניחה זה שהעולם החיצוני שלנו מנבא את רמת האושר שלנו,כשבעצם, אם אני יודע הכל על העולם החיצוני שלך, אני יכול לחזות רק 10 אחוז מהאושר המתמשך שלכם. 90 אחוז מהאושר לטווח ארוך שלכם נקבע לא על ידי העולם החיצוני, אלא על ידי הדרך בה המוח שלכם מנתח את העולם. ואם נשנה את זה, אם נשנה את הנוסחה לאושר והצלחה,מה שנוכל לעשות זה לשנות את הדרך בה נוכל להשפיע על המציאות. מה שמצאנו זה שרק 25 אחוז מההצלחה בעבודה מנובאת על ידי הIQ . רוב אחוזי (75%) ההצלחה בעבודה מנובאים על ידי רמות האופטימיות שלכם, התמיכה החברתית והיכולת שלכם לראות לחץ כאתגר במקום כסיכון.

08:21

דיברתי עם פנימיה בניו אינגלנד, כנראה הפנימיה הכי יוקרתית, והם אמרו, "אנחנו כבר יודעים את זה. אז כל שנה, במקום רק ללמד את התלמידים, יש לנו גם שבוע בריאות נפשית. ואנחנו כל כך מתלהבים. ביום שני בערב יש לנו את המומחה המוביל בעולם שבא לדבר על דיכאות בגיל ההתבגרות. ביום שלישי זה ערב אלימות והטרדה. יום רביעי זה ערב הפרעות אכילה. יום חמישי הוא יום הסתה לשימוש בסמים. ויום שישי אנחנו מנסים להחליט בין סקס בסיכון לאושר." (צחוק) אני אמרתי, "כך נראה יום שישי לרוב האנשים." (צחוק) (מחיאות כפיים) שאני שמח שאהבתם, אבל הם ממש לא אהבו את זה. שקט בקו הטלפון. ולתוך הדממה, אמרתי, "הייתי שמח להרצות בבית הספר, אבל רק שתדעו, זה לא שבוע בריאות נפשית, זה שבוע מחלה נפשית. מה שעשיתם הוא שהראתם את כל הדברים הרעים שיכולים לקרות, אבל לא דיברתם על החיובי."

09:07

חוסר מחלה זה לא בריאות. הנה איך להיות בריאים: אנחנו צריכים להפוך את הנוסחה לאושר והצלחה. בשלוש השנים האחרונות, נסעתי ל 45 מדינות שונות, עבדתי עם בתי ספר וחברות באמצע המשבר הכלכלי. ומה שגיליתי זה שרוב החברות ובתי הספר עוקבות אחרי אותה נוסחה להצלחה, שהיא: אם אני אעבוד קשה יותר, אני אהיה יותר מוצלח. ואם אני יותר מוצלח, אני אהיה מאושר יותר. זה תומך ברוב צורות ההורות שלנו, צורות הניהול שלנו, הדרך בה אנחנו מדרבנים את ההתנהגות שלנו.

09:33

והבעיה היא שזו טעות מדעית והפוך משתי סיבות. ראשית, כל פעם שהמוח שלנו חווה הצלחה, אתם פשוט משנים את היחוס לאיך הצלחה נראית.קיבלתם ציונים טובים, עכשיו אתם צריכים לקבל ציונים טובים יותר, התקבלתם לבית ספר טוב ואחרי שנכנסתם לבית הספר הטוב יותר, התקבלתם לעבודה טובה, עכשיו אתם צריכים למצוא עבודה טובה יותר, הגעתם ליעד המכירות שלכם, נשנה את יעד המכירות שלכם. ואם אושר הוא בצד השני של הצלחה, המוח שלכם לעולם לא מגיע לשם. מה שעשינו זה לדחוף את האושר מעבר לאופק הקוגניטיבי כחברה. וזה בגלל שאנחנו חושבים שאנחנו צריכים להיות מוצלחים, ואז נהיה מאושרים.

10:01

אבל הבעיה האמיתית היא שהמוחות שלנו עובדים בכיוון ההפוך. אם תוכלו להעלות את רמת החיוביות של מישהו בהווה, אז המוח חווה מה שאנחנו עכשיו קוראים לו יתרון אושר, שזה המוח שלכם במצב חיובי מבצע הרבה יותר טוב מאשר בשלילי, ניטראלי או לחוץ. האינטליגנציה שלכם עולה, היצירתיות שלכם עולה, רמות האנרגיה שלכם עולות. למעשה, מה שמצאנו שכל תוצאה עסקית משתפרת. המוח שלכם בחיובי יצרני יותר ב31 אחוז מאשר בשלילי, ניטראלי או לחוץ. אתם טובים ב37 אחוז יותר במכירות. רופאים ב 19 אחוז יותר מהירים, ומדוייקים בהגעה לאבחון נכוןעם מוח חיובי במקום שלילי, ניטראלי או לחוץ. מה שאומר שאנחנו יכולים להפוך את הנוסחה. אם נוכל למצוא דרך לההפך לחיוביים בהווה, אז המוח שלנו יעבוד אפילו יותר טוב כי נוכל לעבוד קשה יותר, מהר יותר ובצורה חכמה יותר.

10:45

מה שאנחנו צריכים להיות מסוגלים לעשות הוא להפוך את הנוסחה כך שנוכל להתחיל לראות מה המוחות שלנו בעצם מסוגלים לעשות. מפני שלדופמין, שמציף את המערכת שלכם כשאתם חיוביים, יש שתי מטרות. הוא לא רק עושה אתכם שמחים יותר, הוא מדליק את כל מרכזי הלמידה המוח שלכם ומאפשר לכם להתאים לעולם בדרך אחרת.

11:01

מצאנו שיש דרכים שאפשר לאמן את המוח להיות מסוגל להיות חיובי. בתוך שתי דקות בלבד במשך 21 ימים רצופים, אנחנו יכולים לחווט מחדש את המוחות שלכם, ולאפשר לו למעשה לעבוד בצורה אופטימית יותר ומוצלחת יותר. עשינו את הדברים האלה במחקר עכשיו בכל חברה שעבדנו איתה, גרמנו להם לרשום שלושה דברים חדשים שהם מודים עליהם במשך 21 ימים ברציפות. ובסוף התהליך, המוח שלהם מתחיל לשמור על התבנית של לסרוק את העולם, לא לדברים הרעים, אלא לדברים החיוביים קודם.

11:29

כתיבה על חוויה אחת טובה שעברתם ב24 השעות האחרונות מאפשרת למוח לחיות אותה מחדש. פעילות גופנית מלמדת את המוח שלכם שההתנהגות שלכם משנה. אנחנו מצאנו שמדיטציה מאפשרת למוח שלכם להתגבר על הפרעת הקשב התרבותית שיצרנו על ידי הניסיון לעשות משימות רבות באותו הזמן ומאפשרת למוח שלנו להתמקד במשימה שלפנינו. ולבסוף, מעשים אקראיים של טוב הם מעשים מודעים של טוב. אנחנו גורמים לאנשים, כשהם פותחים את תיבת המייל שלהם, לכתוב מייל חיובי אחד לשבח או להודות למישהו ברשת התמיכה החברתית שלהם.

11:54

ועל ידי עשיית הפעולות האלו ואימון המוח כמו שמאמנים את הגוף, מה שמצאנו זה שאפשר להפוך את הנוסחה לאושר והצלחה, ועל ידי כך, לא רק ליצור אדוות של חיוביות, אלא ליצור מהפכה אמיתית.

12:06

תודה רבה לכם.

12:08

(מחיאות כפיים)

תגובות

אין עדין תגובות לכתבה זו

קבל בחינם את הקורס שיראה לך איך לעשות עיסוי מעולה

כל הזכויות שמורות

IMK - הקמת ועיצוב אתרים